<h1>אבודרהם בין פסח לעצרת</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
ונוהגין בספרד לקרות מסכת אבות, ופרק קנין תורה, בשבתות שבין פסח לשבועות, בכל שבת פרק אחד. וכתב הרב ישראל בן ישראל שהטעם שקורין אותם באלו השבתות, לפי שהם ימים מנויים למתן תורה, ולכן נמנה אנחנו אלו הימים, כמו האוהב שהוא ממתין ביאת אהובו מן הדרך, והוא מונה הימים והלילות עד שיבוא ורוב ענייני המסכתא הם הזירוז על קריאת התורה ומעשה המצות. וגם זה הזמן, שהוא זמן הקציר, הוא מזומן ומוכן לנועע החלק המתעורר מן הנפש, וללהטו אחר רוב התאוה, ובקשת רוב ההנאות, וצריך להשקיטו ולתקנו, במה שיש בזאת המסכתא מן המוסרים המביאין לפרישות, והכנעת הנפש ושברונה, ומניעתה מלבקש מה שיזיקנה, כדי להציל אותה ולתקן נהיגת המידות, להיותם הולכים על קו המוסר והדעת, עד כאן דבריו.
